כימוס הוא תהליך של החבאת מימוש פרטי האובייקט. הגישה היחידה למניפולציות בנתוני האובייקט היא דרך הממשקים שלו. בדרך זו, מוגן מצבו הפנימי של האובייקט מלהיות מושחת ע"י גורמים חיצוניים. בנוסף, הגורמים החיצוניים מוגנים משינויים במימוש האובייקט.
תחזוקת התכנית קלה יותר ופחות יקרה, מכיוון שהשינויים בנתוני האובייקט או המימוש שלו משתנים במקום אחד בלבד. תכניות שמשתמשות בפונקציות האובייקט מתעניינות רק בשאלה האם האובייקט עושה מה שהוא אמור לעשות (ולא איך הוא עושה זאת), וזאת הודות לכימוס שמאפשר לאובייקטים להראות כקופסא שחורה.

הורשה היא מנגנון של שימוש חוזר של הקוד לבניית אובייקטים חדשים מהאובייקטים הישנים. הורשה מגדירה מערכת יחסים בין המחלקות, כך שמחלקה אחת שותפה למבנה או להתנהגות של מחלקה אחרת או מספר מחלקות אחרות..
לדוגמא: המחלקה "חתולים" יורשת את ההתנהגות והתכונות של המחלקה "בעל חיים", ובנוסף, למחלקה חתולים יש התנהגות "לילל" שלא היתה שייכת למחלקה "בעל חיים", ולפיכך, לכל האובייקטים של המחלקה "חתולים" יש ארבע רגליים, זנב, הם ישנים, הם אוכלים, בזמן שהאובייקטים של המחלקה "בעל חיים" הם רק בעלי ארבע רגליים, זנב, ישנים ואוכלים (לא מייללים).
ההורשה מספקת מערכת גמישה ובעלת כושר הסתגלות ומאפשרת רב צורתיות.

רב צורתיות מספקת את היכולת להשתמש בהודעה יחידה על מנת לעורר סוגים שונים ורבים של התנהגות.
לדוגמא: קיימת המחלקה "צורה" עם התנהגות "לצייר". ההתנהגות לצייר תצייר כל סוג של צורה. אם המחלקות "משולש", "מעוין" ו"עיגול" הן הורשות של האובייקט "צורה", לכולן יש את ההתנהגות של "צורה". בתוך ההורשות של המחלקות "משולש", "מעוין" ו"עיגול",
ההתנהגות "לצייר" משוכתבת ל"לצייר משולש", "לצייר מעוין", ו"לצייר עיגול" בהתאמה. אז אם האובייקט "משולש" קורא להתנהגות "לצייר", יצוייר משולש. עבור ה"מעוין" יצוייר מעוין וכו'. לכן, המימוש האינדיבידואלי של הצורות השונות מוחבא מאחורי התנהגות יחידה - "לצייר". גורמים חיצוניים יכולים בכלליות לעורר פעולה של אובייקט בלי לדעת מה הוא סוג האובייקט.